1. מתחילים רק אחרי אישורי ההגעה
אפשר לשרטט קבוצות מוקדם, אבל ההושבה עצמה מתחילה כשרוב התשובות כבר נכנסו. אחרת מושיבים אנשים שלא יגיעו ומסדרים הכל מחדש.
2. מקבלים מהאולם את המפה ואת מספר המקומות
שאלו כמה שולחנות יש, מאיזה סוג, וכמה יושבים בכל אחד. שולחן עגול סטנדרטי מתאים לרוב ל־10 עד 12 אורחים. בדקו גם איפה הבמה, הרחבה והבר, כי זה משפיע על מי יושב קרוב.
3. מחלקים לקבוצות
צד כלה, צד חתן, משפחה קרובה, משפחה רחוקה, חברים, עבודה, צבא. כל קבוצה היא בסיס לשולחן אחד או יותר.
4. מושיבים מבפנים החוצה
- משפחה קרובה ושולחן האבירים, קרוב לבמה ולרחבה.
- חברים קרובים שירקדו, ליד הרחבה.
- משפחה מורחבת וקולגות, בשולחנות שקטים יותר.
- אורחים מבוגרים, רחוק מהרמקולים וקרוב ליציאה ולשירותים.
5. אורחים "בודדים"
אורח שלא מכיר אף אחד ישמח לשבת עם אנשים בגיל דומה או עם תחום משותף. עדיף שולחן מעורב ונעים על פני שולחן "שאריות".
6. משאירים מקום לשינויים
השאירו כיסא או שניים פנויים בכמה שולחנות. תמיד יש מי שמבטל ברגע האחרון ומי שמגיע עם בן זוג.
7. מעבירים לאולם
האולם צריך תמונה ברורה של המפה עם מספרי שולחנות, ורשימה לפי שולחן. לעמדת הכניסה כדאי להכין גם רשימה לפי א־ב.
איך עושים את זה באול אין
במפת השולחנות גוררים שולחנות למקום ומושיבים אורחים בגרירה. ליד כל אורח רואים את הסטטוס שלו מאישורי ההגעה, וחיפוש לפי שם מראה מיד איפה הוא יושב. בסוף מקבלים תמונה מוכנה לאולם ורשימה להדפסה.